صلاحيات المجلس
הרשות המקומית היא גוף מינהלי ותאגיד אשר הוקם מכוח חוק, מורשה לבצע את שהתיר לו החוק בלבד. בהמשך לדוקטרינת ה"אולטרה וירס" , (Ultra Vires ) הקבועה בדיני התאגידים, ובהמשך לעקרון חוקיות המינהל, הקבוע במשפט המינהלי, הרשות יכולה לבצע רק את מה שהחוק התיר לה לעשות.
חובותיה של הרשות קבועות בפקודת העיריות, וכך גם סמכויותיה השונות, וכאמור, רק בהתאם להן היא יכולה לפעול. יש לציין, כי אין הכרעה ברורה של בית המשפט לגבי ההבדל בין חובות לסמכויות, והגבולות בין השתיים מטושטשים.
הרשות המקומית – תפקידיה וסמכויותיה, המוגדרים בפקודת העיריות (משנת 1934 ובפקודת המועצות המקומיות משנת 1941) נקבעו בזמן המנדט הבריטי על ארץ ישראל. הוראות אלה אומצו אחרי הקמת המדינה על ידי הכנסת, והן הבסיס לפעולתן של הרשויות המקומיות בישראל. תפקידי הרשות המקומית הם במתן שירותים לתושבים - שירותי חינוך, רווחה, דת, מים וביוב, הנדסה ובניין, תברואה וניקיון. במתן שירותים אלה קיימת חלוקת עבודה בין הממשלה ומשרדיה לבין הרשות המקומית, לדוגמה: בתחום החינוך: משרד החינוך אחראי לקביעת מדיניות החינוך במדינה, קביעת תכניות לימודים וגיוס מורים למערכת החינוך, בעוד שהרשות המקומית אחראית לתחזוקת המבנים של מוסדות החינוך ולהפעלת שירותים שונים בבתי הספר (כמו מזכירות, חינוך משלים). הרשות המקומית היא הזרוע הביצועית של השלטון המרכזי.
תקציב הרשות המקומית מורכב מהכנסותיה והוצאותיה. התקציב מוכן על ידי ראש הרשות והגזבר בשיתוף מנהלי המחלקות השונים במועצה ונמסר לאישור מועצת הרשות ואחר כך מועבר לאישור שר הפנים, הרשאי לשנותו ואף לדחותו. הכנסות הרשות, הן בעיקר משלוש מקורות:
הכנסות ממסים מקומיים בעיקר ארנונה ואגרות.
מענקים והקצבות ממשרדי הממשלה השונים מעבירים לרשויות הקצבות למימון שירותים ממלכתיים הניתנים על ידי הרשויות כגון שירותי חינוך רווחה ועוד.
מלוות שונות מבנקים וממשרדים ייעודיים.
סעיף 146 לצו המועצות המקומיות, תשי"א-1950 - פרק תשיעי: סמכויות המועצה
סעיף 146: המועצה מוסמכת, בשים לב להוראות השר ובמידה שאין בכך משום סתירה לכל דין, לפעול בכל ענין הנוגע לציבור בתחום המועצה, ובכלל זה יהיו לה סמכויות אלה:
(1) לקיים סדר, שלטון תקין ובטחון;
(2) לדאוג לפיתוח תחום המועצה, לשיפורו ולקידום עניניהם הכלכליים, הסוציאליים, החברתיים והתרבותיים של תושביו או של כל חלק מהם;
(3) לשמש נאמן או אפוטרופוס לכל ענין ציבורי;
(4) להקים ולקיים בנינים ולעשות עבודות ציבוריות;
(5) להקים, להחזיק ולנהל שירותים, מפעלים ומוסדות שהם, לדעת המועצה, לתועלת הציבור;
(6) להסדיר, להגביל או לאסור את הקמתם ואת הנהלת עניניהם של כל שירות, מפעל ומוסד ציבורי, או של כל סוג שבהם, לרבות קביעת מחירים, אגרות ושאר תנאים לשימוש בהם ולהנאה מהם וקביעת ימים ושעות לפתיחתם ולסגירתם;
(7) להסדיר, להגביל או לאסור את הקמתם של עסקים, מלאכות ותעשיות או של כל סוג מהם, למעט בנקים, ולקבוע ימים ושעות לפתיחתם ולסגירתם; והכל בכפוף לכל פטור שהשר הורה עליו בצו;
(8) לקבוע סדרים, להטיל איסורים והגבלות, לאחוז באמצעים ולחייב תושבים, בעלים ומחזיקים שהם יאחזו באמצעים - כדי להבטיח את בריאות הציבור, את הסדר ואת הבטחון, למנוע הופעתם והתפשטותם של מחלות ונגעים (לרבות מחלות ונגעים של בעלי חיים וצמחים), ולבערם, להשמיד מזיקים או בעלי חיים שאין להם בעלים, למנוע דליקות ולכבותן, להורות בדבר שמירת המראה של חזיתות הבתים, לרבות סיודן ושיפוצן, לסלק מפגעים ולמנוע תקלות, לרבות הריסת בנינים מסוכנים או מזיקים לבריאות;
(9) להסדיר, להגביל או לאסור את גידולם, החזקתם או מכירתם של חזירים ואת החזקתם או מכירתם של בשר-חזיר או מוצריו;
(10) להסדיר, להגביל או לאסור רוכלות, תגרנות רחוב, צילומי רחוב, פרסומת רחוב, איסוף כספים ברחוב וכיוצא בזה;
(11) להסדיר עניני השקאה, מרעה ומניעת סחף, וכל ענין בעל ערך חקלאי שהסדרתו היא לטובת כלל החקלאים בתחום המועצה;
(12) (בוטלה);
(13) לעשות את כל הדרוש להכנתו של המשק לשעת חירום ולהפעלתו בשעת חירום, לרבות ארגונם והסדרתם של אספקת מצרכים ושירותים חיוניים.
146א [1]. (א) לא תייסד המועצה חברה, חברה-בת, אגודה שיתופית או כל אגודה אחרת (להלן - תאגיד), לכל מטרה שהיא בגדר סמכויות המועצה ותפקידיה, ולא תרכוש מניות או ניירות ערך או זכות הנאה אחרת של כל תאגיד שמטרותיו מסייעות, לדעת המועצה, להשגת כל מטרה כאמור ולא תנהג בהם דרך בעלים, ולא תהית חברה בעמותה אלא באישור שר הפנים ובתנאים שהוא קבע.
(ב) מניות שרכשה המועצה בתאגיד יוחזקו על שמה או על שם ראש המועצה, סגניו או עובדי המועצה תוך נקיבת תפקידם בלבד, והוא הדין לגבי חברות המועצה בתאגיד ללא הון מניות.
(ג) מועצה לא תייסד תאגיד, אלא לאחר שנתקבלה החלטה על כך ברוב של חברי המועצה.
(ד) על מינוי נציגי המועצה בתאגיד יחולו תקנות העיריות (נציגי העיריה בתאגיד עירוני), התשס"ו-2006, בשינויים המחויבים.
(ה) ראש המועצה יגיש למועצה לפחות פעם אחת בשנה דין וחשבון על מצב התאגיד, והמועצה תקיים דיון על הדין וחשבון; העתק הדין וחשבון ופרוטוקול מישיבת המועצה שבה נידון יועבר לשר הפנים.
(ו) לא יינתן אישור לפי סעיף קטן (א), אלא אם נכללו בתזכיר או בתקנון התאגיד הוראות אשר לפיהם החלטה בנושאים שלהלן טעונה אישור מאת שר הפנים:
(1) הקמת חברה-בת או סניף לתאגיד;
(2) ייסוד, לקיחת חלק בייסוד, או התמזגות עם כל תאגיד אחר;
(3) הגדלת הון המניות הרשום של חברה, או שינוי בתזכיר או בתקנון התאגיד;
(4) תשלום שכר או כל תמורה אחרת לחברי המועצה או לעובדיה אשר יכהנו בתאגיד כנציגי המועצה;
(5) הספקת שירותים שהם בסמכות המועצה, על ידי התאגיד.
147. ביחס למפעלי המים שהוקמו על ידי המועצה או גוף ציבורי אחר או על ידי יחיד לשם אספקת מים בתחומה של המועצה, מוסמכת המועצה –
(1) למנוע בזבוז מים, שימוש בלתי נאות, תצרוכת יתירה או זיהום של מים שמספקים אותם לציבור או ליחיד;
(2) להורות על שימוש בצינורות, שסתומים, ברזים, בורות, סירי שופכין, אסלות מים ושאר כלים וכלי קיבול, כולם או מקצתם, שישמשו להובלת מים, חלוקתם, הפיקוח עליהם ואצירתם, וכן לקבוע את גודלם, מהותם, עצמתם וחמריהם, אופן סידורם, מצבם, שינוים, הסרתם, חידושם ותיקונם;
(3) להסדיר אספקת מים ציבורית על ידי ברזי מים והשימוש בהם;
(4) להסדיר אספקת מים על ידי מדידה ולקבוע את החמרים, מדי-המים, האביזרים והמתאמות המשמשים למטרה זו או בקשר אתה וכן את המחיר בעד התקנתו על ידי המועצה;
(5) לקבוע את התנאים שבהם יש לספק מים לצרכי בית ולצרכים אחרים ואת המחיר שישולם בעד המים שסופקו כאמור.
148. המועצה רשאית לתת אישורים ולהוציא רשיונות בנוגע לענינים שהמועצה נדרשת או מוסמכת להם.
149. המועצה רשאית להיכנס למקומות ציבוריים ופרטיים על ידי שליחת עובדיה המורשים לכך ופועלים הנלווים אליהם, כדי לערוך בהם חקירות, בדיקות ומדידות לשם מניעתם או גילויים וסילוקם של מפגעים ותקלות, ולשם מניעתן או גילויין של עבירות על צו זה או על חוקי עזר או על החלטות המועצה או לשם עשיית כל מעשה שהמועצה רשאית לעשותו.
150. המועצה היא הנציגות המוכרת של הציבור בתחום המועצה בכל ענין שהוא בגדר סמכויותיה.
151. המועצה רשאית לעשות כל דבר בשיתוף או בשותפות עם כל רשות מקומית אחרת ולשלם חלק מן המחיר או מן ההוצאה הכרוכים בכך כפי שיוסכם בין המועצה ובין הרשות האחרת.
152. (א) המועצה רשאית –
(1) להטיל, באישור השר, אגרות, היטלים, דמי השתתפות או תשלומי חובה אחרים;
(2) להטיל ללא אישור השר ארנונה כללית;
(3) לקבוע מועדים לתשלום התשלומים האמורים (להלן - מסים).
(ב) המועצה רשאית, באישור השר, לקבוע את המסים שאינם ארנונה לפי דרגות, אחוזים או בסיסי הערכה שונים על סוגים שונים של נכסים או של בני אדם או על חלקים שונים של תחום המועצה.
(ג) המועצה רשאית להפחית מסים, למעט ארנונה כללית, או לוותר עליהם בהתחשב במצבו החמרי של החייב בהם או בשל סיבה אחרת שתאושר בידי השר.
בשים לב להוראות סעיף 2א(4) לפקודת המועצות המקומיות:
(4) למועצה יהיו תפקידים וסמכויות אלה:
(א) שמירה על כל המערכות הציבוריות הקיימות באתר התעשייתי לרבות מערכות התשתית, הכשרת הקרקע, כבישים, מערכות ביוב, ניקוז ושפכים, מים, גינון, חשמל, מקלטים ושטחים ציבוריים אחרים;
(ב) שמירה ואחזקה של השטחים והמתקנים הציבוריים באתר התעשייתי;
(ג) פיקוח על קיום חוקים, תקנות וצווים בקשר עם בנייה, הפעלה והחזקת מפעלים באתר התעשייתי;
(ד) פיקוח על מיחזור האנרגיה ועל איכות הסביבה באתר התעשייתי;
(ה) ארגון וניהול שירותים משותפים באתר התעשייתי: בטיחות, שירותי כבאות, עזרה ראשונה ותחבורה;
[1] ר' סעיף 249ב לפקודת העיריות [נוסח חדש] שהוחל על פי סעיף 34א לפקודת המועצות המקומיות, הדן בחברות עירוניות מיוחדות.
صلاحيات المجلس